חסר רכיב

מרגרט הררי

מרגרט הררי
-
17.5.1930 - 27.7.2010
מרגרט נולדה באיטליה ב 17.5.1930לאמה אליזבט, אחות תאומה לפול. בגיל שנה נמסרה לאימוץ עם פול , ומאז חיו אצל הוריהם המאמצים באיטליה. בגיל תיכון החלה ללמוד קרמיקה ואחר כך עסקה לפרנסתה בעבודות מזכירות. בסביבות גיל 30 עברה עם חברה ללונדון על מנת לנסות את מזלן. מרגרט עבדה בבית חולים בו הכירה את מוריס בעלה הראשון. בנם הבכור, דוד, נולד שם. באוגוסט 1964 עלו מרגרט ומוריס לישראל ובחרו ביראון בעקבות מפגשים עם איזי ז"ל ועדה בלונדו. ביראון נולד בנם השני, יונתן. כעבור שנה עזב מוריס וחזר לאנגליה. כעבור זמן, נישאה מרגרט לשלמה הררי ונולדו להם שי הבנות- חנה ושלומית. מרגרט לימדה יום בשבוע אמנות את ילדי בית הספר ובנוסף עבדה בבתי הילדים בטיפול בפעוטים, במחסן הבגדים ובמתפרה. במקביל, המשיכה לעסוק באומנות. את פסליה נסעה לשרוף בתנור של ברעם עד שנקנה עבורה תנור ביראון. עם הזמן, הצטרפה לארגון האמנים של התנועה הקבוצית ולארגון האמנים בחיפה. את הסטודיו הראשון לקרמיקה קבלה מרגרט כיוון שאת התנור שנקנה עבורה לא היה ניתן להפעיל בבית הספר. לימים, כשהשתנה יעודו של המבנה לטיפולי פיזיוטרפיה עברה לבית "פשוש". מרגרט למדה בקורס לאומנות בתל – חי. בצעירותה ציירה מרגרט בעיקר פורטרטים. לאורך שנים ארוכות עסקה בעיקר בפיסול ולימים חזרה לצייר בעיקר בצבע. בנוסף לכל אלה, מרגרט שלחה ידה גם בכתיבת סיפורים ואף בצילום. פסליה פזורים בחצר יראון ) בעזרתו של שלמה הררי ז"ל( וציוריה תלויים בחדר האוכל. מרגרט היתה מיוחדת, אחרת, שונה. צבעונית. נושאת ריחות של מקומות ותרבות אחרים. גם אם בתוכה סערו הרגשות, כלפי חוץ היה חיוך נצחי, זמזום של מנגינה על שפתיה וחיוך עם מאור פנים. ביום שלישי 27/7/2010 נפטרה לאחר מחלה. יהי זכרה ברוך
חסר רכיב