משה (ציפ) מירב
קורות חיים מירב משה
משה נולד בחיפה בשכונה הערבית חליסה ב 29.6.29 להוריו שושנה וחיים שעלו
מספר שנים קודם לכן מפולין.
כיוון שהתקופה הייתה תקופת המאורעות והשכונה הייתה מעורבת, יציאה מהבית
הייתה כרוכה בסיכון ולכן יילדו את משה בבית ודוקא בעזרת מיילדת ערביה.
כשהיה משה בן 4 הוריו עברו לת"א לשכונת ברנר בחולות יפו. משה כילד
הושפע מדמויות חינוכיות החל מהגננת מגן מלכה ועד למורים מבי"ס חשמונאים בו
למד עד כתה ו'.
במאורעות 1936 בהיותו בן 7 גר עם משפחתו ליד שוק הכרמל וזו הייתה פגישתו
הראשונה עם הסכסוך בין ערבים ליהודים.
הבית הראשון אותו קנו הוריו היה בשכונת נורדייה באזור שהיה בו הווי
שכונתי, שם רכש חברים רבים והחל ללכת לצופים. בתקופת מלחמת העולם השנייה בעת
ההפצצות על ת"א עברה המשפחה לחודשי הקיץ למושבה מגדיאל, בה נפגש לראשונה עם
סביבה כפרית וחקלאית.
בכתה ו' עברה המשפחה לחדרה שהייתה מושבה של אנשים עובדים שם המשיך את
פעילותו בצופים. באותה תקופה הורגש מתח סביב החשש מפלישת הגרמנים לארץ ונערכו
אימונים לחברי ההגנה ולילדים. משה לקח חלק פעיל באימונים אלו.
בכתה ט' הוריו רצו שירכוש מקצוע ולכן חזרו לת"א שם למד משה
בבי"ס "שבח" ששילב בין הכשרה מקצועית ללימודים הומניסטים.
משה הצטרף להגנה בה התאמנו במחתרת. בכתה י"ב עבר לעבוד במסגרות
מכנית כדי לעזור בפרנסת המשפחה, בתקופה זו התגבש לראשונה הגרעין הארצי של הצופים
והיה ברור כי הם עולים להתיישבות חלוצית כתשובה לספר הלבן. ההכשרה שאליה השתייך
משה, הכשרת דפנה, החליטה להצטרף לפלמ"ח, ההכשרה עברה לדפנה בעוד משה נשאר בתל
אביב הן כעובד בסיוע להוריו והן כמדריך בצופים.
בתקופה זו התגייס משה לגוף שנקרא פלוגת מדריכי תנועות הנוער שתפקידה היה
להשתתף באחזקת הקו בין ת"א ליפו והסביבה. משה הצטרף לחברי הכשרה בהיותם בבית
שאן.
לאחר ההחלטה להקים את יראון זכה משה להיות בקבוצת החלוץ שהגיעה ליראון
שבועיים לפני שאר החברים. במאי 49, על מנת להכין את המקום.
ב- 1950 נישא משה לראשונה לרותי
ונולדו להם יובל ונגה.
ב- 1965 נישא לאראלה, איתה חי עד
סוף חייו ונולדו שי, ניצן וטל.
ביראון עבד משה שנים רבות במסגרות כשלידה הוא משלב עבודה בחקלאות, במקביל
בשנים הראשונות היה מרכז קניות, גזבר ומרכז משק.
מ – 1957 חזר משה לעבוד עם נוער בחברות נוער שהגיעו ליראון.
לאורך השנים מילא משה תפקידים רבים ביראון. כאיש המאמין בחינוך ובידע היה
משה שנים רבות מרכז ועדת השכלה ריכז את ועדת תכנון ואת ועדת עבודה כמו גם את ועדת
קליטה וועדת תרבות. בנוסף למסגרות עבד בתעשיה ובהוראה.
בשנותיו הראשונות של בית הספר בבית כשה"חכמים" נקראו לדגל לימד
מתמטיקה ובהמשך כשהוקם פסגות לימד את הטכנולוגיה החדשה שנקראה מחשבים.
לאורך כל השנים במקביל לעבודותיו דאג משה להרחיב את השכלתו. למד ברופין
הנדסת מכונות. במשך שנים ארוכות למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסגרת האוניברסיטה
הפתוחה ולאחריו למד לתור שני בחינוך אותו השלים בגיל 68.
משה עבד שנים רבות בביה"ס
בסאסא שם שילב את שתי אהבותיו חינוך וטכנולוגיה.
בנוסף מתוך הכרה במורכבות החברתית של מדינת ישראל וקשר עמוק לאזור ניהל
משה את עמותת שכנים שעסקה ביצירת קשרי שכנות, קירוב לבבות והכרות בין התרבויות
והדתות השונות באזורנו.
לאורך כל חייו היה משה מעורב בכל תחומי החיים ביראון, הייתה לו איכפתיות
רבה לכל הנעשה ולכל אדם.
משה היה אדם בעל תחומי עשיה מגוונים החל ממסגרות דרך תעשיה, כלכלה,
חינוך, הוראה, בניה, חברה ועוד.
הוא היה איש של חזון ומעשה שלא ויתר למרות מכשולים שבדרך,
גם בחייו הפרטיים משה לא נתן
לשום מכשול לעצור אותו ולא ויתר לעצמו. למרות הקשיים הפיזיים בשנים האחרונות המשיך
להיות אדם פעיל מעורב וחד חשיבה.
ציפ, תחסר לנו
יהי זכרך ברוך