חסר רכיב

ישראלה ארדיטי

ישראלה ארדיטי
-
11.9.1928 - 2015

ישראלה נולדה בקהיר אשר במצריים בספטמבר 1928 להוריה יוסף ורבקה ונקראה ג'נט, שמה שונה לישראלה רק כשהגיעה לארץ והגרעין החליט שעליה לעברת את שמה.
יחד עם אחיה ואחיותיה גדלה ישראלה בקהיר במשפחה מסורתית שהקפידה על שמירת המסורת. ישראלה למדה באליאנס ולאחר מכן, יחד עם אחיותיה נשלחה לבית ספר אנגלי של נזירות קתוליות.
ישראלה מספרת: "בימי שישי נהגו בבית ספר לקחת אותנו לכנסיה, הכל היה שם מאד יפה, העוגב, הנרות, הפרחים, השירה, שאלתי את אמא מה עלי לעשות בכנסיה? להשתחוות? להתפלל? אמא אמרה לא! שאלתי אז מה לעשות במשך שעתיים? ואמא ענתה: תספרי את הפרחים וכשתסיימי תמייני אותם לפי צבעים"
בגיל 17 סיימה ישראלה את בית הספר והחלה לעבוד כמזכירה בחברה אנגלית. כיוון שחיפשה חברה הציעה לה חברה לבוא לתנועה. ישראלה הגיעה ונדלקה- הרעיון של הקמת מדינה יהודית ריגש אותה. בתנועה פגשה את פולה שלימים נישאה לו.
ב תשיעי לספטמבר 1949 יומיים לפני יום הולדתה ה21 עלתה ישראלה לישראל במסגרת גרעין.
הגרעין התאסף באיטליה ומשם עבר למרסיי שם עבר הכשרה קצרה, משם עלה הגרעין ארצה להכשרה בעין חרוד ובמעוז חיים. במעוז נישאו ישראלה ופולה בחתונה משותפת עם יונה וצבי. בנובמבר 1950 הגיע הגרעין המצרי ליראון כשישראלה כבר בחודש החמישי להריונה.
ישראלה מספרת שהיא באה ממשפחה עשירה מצוידת בשבע מזוודות עם מיטב הבגדים, כלי המיטה והספרים אך בשם הציונות והסוציאליזם הפך הכל לרכוש הכלל והיא שמרה לעצמה שני ספרים בלבד.
כשישראלה נשאלת על הימים הראשונים ביראון היא עונה:" הקושי היה ברור לי, אלא שמתוך הקושי צמח הדבר. צמח אותו משהו חזק... האם אנחנו הגרעין המצרי הצלחנו להתמזג עם הישראלים הפלמחניקים? כן, אך לא לגמרי. נותרו משקעים, אילו יכולנו לחזור לאותם ימים היינו הרבה יותר חכמים. בצרפתית אומרים: אילו הנוער ידע ואילו הזקנים יכלו"
לאחר מספר חודשים ביראון הגיע רגע הלידה. רק כשהגיעה ישראלה לבית החולים נודע לה שיש לה תאומים, באותו לילה במרץ 1951 נולדו דני ונורית. לאחר שנתיים הצטרף למשפחה מיקי, חמש שנים מאוחר יותר עינת ולאחר שמונה שנים נוספות נולדה בת הזקונים שני. ביתם של ישראלה ופולה היה תמיד פתוח והם אימצו את רבקה, חנן וגאולה וכמובן מתנדבים רבים ביניהם לידיה שהינה בת משפחה עד היום.
למרות החינוך המשותף והתנאים הבלתי אפשריים ישראלה נתנה ל "חדר" ציביון של בית וכשהתאפשר הדבר גם ניסתה להכיר למשפחתה וקרוביה מאכלים ממצריים אם זה פול, דואה או בסבוסה.
ביראון עבדה ישראלה בגן ירק, בלול, מורה לאנגלית ולאחר מכן בהנהלת החשבונות אותה הקימה כמעט מאפס ושלטה בה במקצועיות רבה תוך שהיא מלמדת בחורות רבות את העבודה ותוך כדי כך גם מהווה להן אם וחונכת.
ישראלה המשיכה לעבוד כל עוד יכלה ולא ויתרה לעצמה.
בשנים האחרונות חלה נסיגה במצבה הבריאותי של ישראלה והיא הייתה זקוקה לטיפול צמוד. ולמרות שלא תמיד הכירה את האנשים סביבה וכבר כמעט ולא דיברה הרי שקפה עולה, קרואסון והאזנה לאדית פיאף תמיד העירו אותה ומעולם לא סירבה להם.
אתמול נפרדה מאיתנו ישראלה והצטרפה לפולה ושאר החברים.
יהי זכרה ברוך

חסר רכיב