שלמה הררי
-
23.8.1923 - 15.12.2003
נולד: 23.8.1923 יא' אלול תרפ"ג
נפטר: 15.12.2003 כ' כסלו תשס"ד
אבני דרך:
שלמה נולד בשנת 1923 בכפר-סבא להוריו שמשון ומרים שהיו חקלאים. הוא היה הבן הבכור במשפחה, היו לו אח ואחות. בהיותו בן 12 שנים נפטר אחיו כשהוא בן 8 מהרעלת קיבה ושלמה נותר בן יחיד עם אחותו הצעירה ממנו בשנתיים.
בגיל 14 סיים את בית הספר החקלאי בפרדס חנה.
בן 17 סיים את ביה"ס התיכון ועבד לפרנסתו כטכנאי.
בן 19 ,בשנת 1942 ,התגייס לצבא הבריטי לתקופה של 4 שנים. הוא השתייך לחיל ה"חפרים" ואחר גם לבריגדה ושרת במדבר המערבי ואיטליה.
בשנת 1947 עבד כשנה בעבודה חקלאית בנהלל והחל את לימודיו בפקולטה לחקלאות בירושלים.
כאשר פרצה מלחמת השחרור גויס לגדוד "מוריה" שלחם באזור ירושלים וגוש עציון. עקב כך הסתיימו לימודיו.
שלמה השתחרר בשנת 1950. הוא ועוד עשרה מחבריו פנו לקיבוץ המאוחד וביקשו להצטרף לקבוץ. הם צורפו לצופים ה' שהיוו את "הכשרת דפנה". חברי ההכשרה היו עדיין בפלמ"ח ואחר כך ממקימי יראון. חצי שנה לאחר שחרורו הצטרפה הקבוצה ליראון.
ב1952 נשא לאישה את תרצה ובשנת 1955 נולדה ביתם סמדר.
בשנת 1953 התקיימה אסיפה גורלית על עתידה של יראון לאחר הפילוג ושלמה וחרשה ז"ל נבחרו לעסוק בקליטה.
בשנים הראשונות של המשק מילא שלמה תפקידים מרכזיים כמו מרכז משק וגזבר.
כאשר עבד במטע חרה לו מאד שהנוי מוזנח. על דעת עצמו עזב את המטע והיה ה"נויניק" הראשון ביראון.
בעיתות מצוקה שימש מורה לכיתת "ניצן", הכיתה של הבנים הבכורים של יראון.
העיסוק שהפך מרכזי בחייו עד יומו האחרון היה העבודה במטע. שלמה היה איש מקצוע וידען בתחום גידול התפוחים. כל ימיו למד, חקר, השתלם, נטע זנים חדשים, טיפח מטעים צעירים והטביע את חותמו על המטעים שלנו. גם בעת מחלתו לא ויתר וכל בוקר נסע בקלנועית לכמה שעות לבדוק את המטע.
שלמה נפרד מתרצה. בשנת 1965 הגיעה מרגרט עם ילדיה דוד ויונתן לקליטה ליראון. בין שלמה ומרגרט התפתחה אהבה שהובילה להקמת משפחה ולהולדתן של הבנות חנה'לה ושלומית.
שלמה זכה ל- 9 נכדים ו2 נינים שהיוו עבורו מקור שמחה גם ברגעיו הקשים.
שלמה נפטר ב 15.12.03 בהגיעו ל"גבורות".
יהי זכרו ברוך.