חסר רכיב

נאוה שי

נאוה שי
תאריך לידה: 26.6.1954
תאריך פטירה: 11.11.2014
נאוה נולדה ב 26.6.1954 במנרה, להוריה משה ז"ל ושושה תיבדל לחיים ארוכים, אחות למאיה ז"ל
לאחר שהוריה נפרדו ונישאו מחדש נולדו אחיה ואחיותיה- נעמה, אלה, איתי וניר.
בין השנים 1969-1973 נאוה למדה בהר וגיא , לאחר מכן עשתה שנת שירות בחטיבת בני הקיבוץ ושירתה בצבא כמשקית תרבות והשתלמויות, חזרה למנרה וריכזה שם את התרבות.
בקיץ 1979 הגיעה ליראון בעקבות איל והקימה משפחה. ב 26.2.1981 הם נישאו ביראון ולאחר מכן יצאו לטיול הגדול במזרח ובניו זילנד ושם, ב 1982 נולד תום וחזר איתם לארץ כשהוא כבר בן חודשיים., אחריו נולד גיל ב 1984 ואחרונה דורון ב 1987
ב 1988 עברה המשפחה לרחובות, בעקבות שירותו של איל בחיל אוויר. בשנים אלו למדה נאוה הנחיית קבוצות בסמינר הקיבוצים ותיאטרון קהילתי בבר אילן.
לאחר החזרה ליראון ב 1991 למדה נאוה בקורסים שונים של למודי תיאטרון, ובהמשך עשתה תאר ראשון ותעודת הוראה בתל חי, ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
במשך כל שנותיה ביראון, היתה נאווה דמות מרכזית בעיצוב חיי התרבות החינוך והחברה ביראון תוך שהיא סוחפת אחריה חברים רבים לעשיה. ניהלה את תחום החינוך החברתי בבית ספר אנה פרנק ובבית ספר פסגות שהוקם לא מכבר, שם הקימה את מערך המגמות כשהיא, כהרגלה מעורבת, משפיעה ומשתפת את כל הצוות והקהילה בעשיה. במקביל הקימה, וניהלה את עמותת "רעות שכנים" ליצירת חברה רב תרבותית במרום הגליל – נושא שהיה קרוב לליבה ובער בעצמותיה.
נאווה היתה חדורת אמונה ביכולת לגשר על פערים בעזרת שיח ודיאלוג. זאת עשתה על ידי הנחיית קבוצות של יהודים ערבים ודתיים חילוניים, כמו כן היתה לוחמת לזכויות נשים. מתחילת שנת 2000 עבדה נאוה במכללת תל חי במסגרת המוקד לדמוקרטיה ושלום של החוג לחינוך, ניהלה פרויקטים, ריכזה את לימודי השדה של המוקד לאלטרנטיבות ויוזמות בחינוך. ומ 2008 ועד שפרצה המחלה, ריכזה וניהלה את מערך הקורסים של בית ותיקי הגליל.
התרבות היתה מאד חשובה לנאווה ב 1992 הקימה את תרבות בהר שותפות אזורית בתחומי תרבות של סאסא, ברעם, יראון ומלכיה וריכזה אותה עד 2008, וב 1995 עד 2006 הקימה וניהלה מסגרות תיאטרון ומוסיקה רב תרבותיות באזור. (קבוצות נוער, נשים, ומוסיקאים יהודים וערבים) וכתבה, ביימה, והפיקה חגי קיבוץ חגי מחזור ומסיבות בר מצווה ביראון ובאזור תוך שיתוף האוכלוסיה כולה.
אי אפשר לתאר את חייה של נאווה באופן כרונולוגי. הזמן אף פעם לא היווה גורם משפיע או מפריע. רק מה שחשוב נלקח בחשבון ונעשה מתוך כוונה מלאה אהבה והתמסרות אין קץ.
וכך כתבה על עצמה:
"לאורך כל שנות חיי בקיבוץ הייתי מעורבת ביוזמות ובהפקות של אירועי תרבות חד פעמיים ומתמשכים".
"המשמעות של חיי קהילה, מבחינתי, מתבטאת במסורת התרבותית וביכולת לקיים מפגש בעל משמעות שיוצר את היחד ואת הזיכרון המשותף של הקהילה".
"הקשר אל התרבות היהודית והתאמתה לחיי הקהילה בה אני חיה ולאופי החיים החילוני מהווה מקור מרכזי של השראה בעבודתי בתחום התרבות. לצד התרבות היהודית, אני עוסקת שנים רבות ביצירת מפגשים בין תרבויות אחרות ושונות הסובבות אותנו, (התרבות הערבית, הצ'רקסית, המזרחית) כל אלו מהוות עבורי מקורות השראה ויצירה נוספים ובעלי עוצמה".
"אני רואה שליחות ביצירת הזדמנויות לחשיפה בין תרבותית של חברי הקהילה ושל תושבי האזור בו אני חיה, מתוך אמונה שחברה רב תרבותית כפי שמתקיימת בישראל מחייבת פתיחות ונכונות להכיר את האחר והשונה .
אני מלאת מוטיבציה לפעול למען שינוי ושיפור חברתי. עבודתי כמנהלת פרויקטים וכמנחה של קבוצות שונות לימדה אותי שיש לי יכולת מאד מיוחדת לגייס אנשים טובים ורבים למשימות שאני מאמינה בהן. המפגש עם האחר והשונה מאתגר אותי, ואני מוצאת במרחב זה של המפגש כר נרחב ליצירה וביטוי תרבותיים".
נאווה התמודדה עם ייסורי המחלה באופן מעורר השראה ונפטרה לאחר מאבק ממושך בביתה, כשהיא מוקפת בני משפחה וחברים אוהבים.
נוחי בשלום על משכבך.

חסר רכיב